בעבודה זו אני מבטיח ללא הרף כי תחום זה או אחר ישנה את חייך. וכך אם אתה מפוקפק כשאני אומר את זה שוב כאן, אני מבין. אבל באמת, אני מתכוון לזה: מדע החומרים ישנה את חייך. למען האמת, זה כבר קרה.
אני גולש מושבע ובינוני מאוד בהפסקות ליד ביתי באזור מפרץ סן פרנסיסקו. בינואר ופברואר, כשהגלים גדולים ביותר, המים קרים עד כדי כך שחיסול פירושו לגלוש עם כאב ראש של גלידה. ובכל זאת אני יכול להישאר שם שעות ארוכות, בזכות החומר המכונה ניאופרן. זה פולימר סינטטי, ובועות הגז בתוכו הופכות אותו למבודד תרמי מצוין. לפני ניאופרן, הגולשים לבשו סוודרים צמר למים. לדמיין. החל מציפוי ניאופרן ועד ציפוי פנים אנטיבקטריאלי לחומרים המאפשרים למכונית שלך להתפורר סביבך בתאונה, מדע החומרים מרפד את כולנו כנגד הקשיחות בעולם.
כמובן, מדעני חומרים לא טופחים יחד חליפות חליפה. הם עובדים בסדר גודל אטומי. אז בחרנו לחגוג את עבודתם על ידי הדגשת הדרכים שזה ישפיע עליכם. בדקנו יישומים עתידיים כמו כורים גרעיניים בטוחים יותר ומחשבים לתיקון עצמי. בדקנו אפילו כיצד מדעי החומרים יתאפשרו את הדור הבא של חליפות החלל.
אני מקווה שתבלה זמן עם הפרופיל המצוין של סטיב פדרסטון של אנדראה רוסי, ממציא ותצוגה, שטוען כי בנה מכשיר איחוי קר מתפקד - קופסה שחורה שיכולה כביכול לייצר אנרגיה אינסופית. פיית'רסטון טס לאיטליה ושוחח את האיש הזהיר (והחשוד מאוד) כדי להעניק לו סיור ביצירתו. תוך כדי כך הוא זכה לסיור בכל תת-תרבות האיחוי הקרה, תחום מגוחך בהרבה שבימים אלה נוהג בשם הלא-מוכתם של מחקר התגובה הגרעינית באנרגיה נמוכה. זה עולם מרתק, גם בגלל שהוא מבטיח משהו כל כך מרהיב, וגם בגלל שהוא נוטה לייצר הונאה כזו.
מבחינתי מעניין במיוחד לקרוא את המאמר הזה ערב הבחירות לנשיאות. אני לא אומר לך להצביע לכאן או לכאן. אבל אני מקווה שהקטע הזה יזכיר לכם את הצורך להיות סקפטיים כלפי כל מי שמציע פיתרון קופסא שחורה לבעיות המדינה. השגיח על הפרטים. חפש ראיות לעבודה הקשה. ולמען השם, אל תאמין לאנשי תקשורת מדברים חלקות שמבטיחים שמשהו ישנה את חייך. גלה בעצמך.
עבור לכאן לגיליון האחרון של מדע פופולרי.
